NAD+

נקודה חשובה למי שעורך את הקטלוג: NAD+ אינו פפטיד. זהו דינוקלאוטיד — קו-אנזים המשמש אנזימים המעורבים בתיקון DNA, במטבוליזם תאי ובתפקוד מערכת החיסון. הוא נמצא בקטלוג בקטגוריית הלונג'יביטי, אך ביולוגית הוא מולקולה מסוג אחר לגמרי.

הנקודה הפרמקולוגית המרכזית, שרוב האתרים בתחום מדלגים עליה:

• NAD+ אינו יכול להיכנס לתא בשלמותו. בריכוזים גבוהים הוא עובר הידרוליזה מחוץ לתא ל-NMN, ומשם באמצעות האנזים CD73 ל-NR, או דרך CD38 לניקוטינאמיד. רק הנגזרות הללו נקלטות לתוך התא דרך טרנספורטרים ייעודיים.
• המשמעות: מתן של המולקולה עצמה אינו בהכרח היעיל ביותר להעלאת מאגר ה-NAD+ התוך-תאי.
• מחקר פיילוט אקראי מבוקר-פלסבו (2024) השווה עירוי NAD+ מול עירוי NR מול NR פומי. NR בעירוי הראה את העלייה החזקה ביותר ברמות NAD+ בדם — עלייה של 20.7% מהבסיס — וביצע טוב יותר מ-NAD+ בעירוי באופן מובהק סטטיסטית בנקודת הזמן של 3 שעות.
• מחקר טולרביליות רטרוספקטיבי השווה עירויי 500 מ"ג של NAD+ מול NR במסגרת מסחרית אמיתית, כולל זמני עירוי וסמני בטיחות.
• קיימת התייחסות בספרות לכך ש-NAD+ חוץ-תאי נחשב "אות סכנה" המשתחרר בעת נזק לתא, ועשוי להיות בעל אפקט פרו-דלקתי בריכוזים גבוהים.

מחקרים:

• Randomized, placebo-controlled pilot study: IV NR and IV NAD+ in healthy adults
• IV NAD+ versus IV nicotinamide riboside: retrospective tolerability pilot study
• Frontiers in Aging — גרסה מלאה של אותה עבודה